אחרי מספר ימים הספירות עלו והחום ירד ונראה היה שאני מתאוששת אבל פתאום הרגשתי כאבים עזים מהיד ועד הכתף והיד נרדמה לי לגמרי. למרות הבידוד, רצתי לעמדת האחיות לבקש עזרה כי הכאבים היו נוראיים. מיד הוזעקו מספר רופאים שבדקו אותי ולבסוף התברר שיש לי חסימה בעורק ביד ולמחרת נותחתי. הניתוח עבר בהצלחה וקריש דם נמצא והוצא. נותחתי בהרדמה מקומית (משהו שאני לא אעשה יותר) כי הרגשתי המון כאבים אבל הרופאה שניתחה אותי אמרה שהיא לא רוצה שאצא מהניתוח "בלי חוויות". למזלי זה קרה ביד ולא במקום אחר ועל זה יש לי אסירות תודה. היום גם יודעים שהעורקים שלי צרים ואני מקבלת טיפול מתאים כדי לעבור את שלושת טיפולי הכימו הבאים.
היו לי כמה ימים של חרדות ופחדים נוראיים אבל לאט לאט אני מתאוששת ומתחזקת והאופטיות חוזרת אליי. הטיפול הכימי הבא נדחה בשבוע כדי לתת זמן לפצע של הניתוח להחלים ואני שמחה על כך - אני כל כך חלשה מהחוויה של הבית חולים ומאוד זקוקה לכמה ימי מנוחה.
2 תגובות:
שבות שלום מתוקה!
נכון"זה לא פיקניק", אך את עושה את זה בגדול. האופטימיות שלך, יחד עם כל החרדות והפחדים, נותנת הרבה כוח לאחרים. כשביקרתי אותך בבית החולים אמרתי בליבי: "יושבת מולי אישה עם אומץ אמונה ותקווה, למרות כל הטלטלות שעברה בחיים.אני מצדיעה לך".
בשבלי, את מסר כל כך חשוב כמו שלימדת אותי אלוהים לא יעמיד בפנינו מכשול שלא נוכל לעבור אותו.אז גם את תעברי בשלום.אמן.
המשיכי באמונה , אני יודעת שעוד יום יבוא נשב ביחד ונצחק על כל הדברים הטובים והקשים.
אוהבת אותך מאוד שרה
שרה חברתי היקרה, שבת שלום!
שמחתי לגלות את ההודעה שלך. תודה על החיזוקים ושולחת לך גם אני המון אהבה.
עם אסירות תודה לה' ששומר עליי, אני מרגישה יותר טוב מיום ליום ומסתכלת על חצי הכוס המלאה. אני גם גולשת מדי פעם באינטרנט ולא סמרטוטית כמו שהייתי.
שבוע נפלא שרה, המון בהאהבה
אילנה
הוסף רשומת תגובה