יום רביעי, 20 במאי 2020

אין דברים כאלה


מתוצאות בדיקות הממוגרפיה/אולטרסאונד השגרתיות שעשיתי בתחילת מרץ השנה, היה ברור לגמרי שלפי הדירוג Birads-5 (חשד גבוה לממאירות) של גוש חדש שהתגלה אצלי - אצטרך לעבור את הסרט הזה מחדש בפעם השניה, וכל זה קורה בדיוק שבוע אחרי שהבוס שלי החליט לקצץ את המשרה שלי ב-50% ושבוע לפני התפרצות מגפת הקורונה בישראל. כאילו, מה קורה פה?!? מחשבות מטורפות תקפו אותי ורמת החרדה שלי הגיעה לשלב של פאניקה.

מהר לקבוע תור לביופסיה ועכשיו לחכות כי יש קורונה. כשהתוצאה הגיעה סוף סוף אחרי שבועיים כשהקורונה כבר משתוללת... הייתה הקלה עצומה לגלות שהגוש שפיר... עד למחרת כשהאונקולוגית התקשרה להגיד לי שהרדיולוגית רוצה לקחת דגימה נוספת. ביופסיה נוספת (הפעם כבר הגעתי למרפאת לין עם מסכה) ושוב המתנה של שבועיים ושוב - שפיר! אבל רגע, "אין התאמה בין מראה הממצא לתוצאת הבדיקה" היה כתוב, אז עדיף לעשות ניתוח ולהוציא את הגוש. וחכי חודש לתוצאה אמרו לי.

ביום שני השבוע, אחרי הניתוח שעברתי ולאחר סיוט של חודשיים (אני לא מתלוננת ועדיין בהלם שקרה לי נס שכזה), בחסד אלוהים, קיבלתי סוף סוף את האישור הסופי שזה לא היה סרטן.