‏הצגת רשומות עם תוויות גילוי מוקדם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גילוי מוקדם. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 במאי 2020

אין דברים כאלה


מתוצאות בדיקות הממוגרפיה/אולטרסאונד השגרתיות שעשיתי בתחילת מרץ השנה, היה ברור לגמרי שלפי הדירוג Birads-5 (חשד גבוה לממאירות) של גוש חדש שהתגלה אצלי - אצטרך לעבור את הסרט הזה מחדש בפעם השניה, וכל זה קורה בדיוק שבוע אחרי שהבוס שלי החליט לקצץ את המשרה שלי ב-50% ושבוע לפני התפרצות מגפת הקורונה בישראל. כאילו, מה קורה פה?!? מחשבות מטורפות תקפו אותי ורמת החרדה שלי הגיעה לשלב של פאניקה.

מהר לקבוע תור לביופסיה ועכשיו לחכות כי יש קורונה. כשהתוצאה הגיעה סוף סוף אחרי שבועיים כשהקורונה כבר משתוללת... הייתה הקלה עצומה לגלות שהגוש שפיר... עד למחרת כשהאונקולוגית התקשרה להגיד לי שהרדיולוגית רוצה לקחת דגימה נוספת. ביופסיה נוספת (הפעם כבר הגעתי למרפאת לין עם מסכה) ושוב המתנה של שבועיים ושוב - שפיר! אבל רגע, "אין התאמה בין מראה הממצא לתוצאת הבדיקה" היה כתוב, אז עדיף לעשות ניתוח ולהוציא את הגוש. וחכי חודש לתוצאה אמרו לי.

ביום שני השבוע, אחרי הניתוח שעברתי ולאחר סיוט של חודשיים (אני לא מתלוננת ועדיין בהלם שקרה לי נס שכזה), בחסד אלוהים, קיבלתי סוף סוף את האישור הסופי שזה לא היה סרטן.

יום שישי, 26 ביולי 2019

עברו 11 שנים מאז שחליתי בסרטן השד

זכיתי לקבל 11 שנים של חיים במתנה וזה בכלל לא מובן מאליו. החיים מקבלים משמעות חדשה בצל מחלת סרטן השד וכל אישה שעברה את החוויה הזאת יודעת את זה.


נכון, אני הולכת להיבדק כל חצי שנה ועושה אולטרסאונד וממוגרפיה כל שנה אבל כשאני מסיימת את הבדיקות אני הולכת הביתה ומודה לה' שקיבלתי עוד שנה במתנה. הזמן יקר והחיים טובים ואחרי מה שעברתי אני לא יכולה להרשות לעצמי להתלונן על שום דבר, כי רק להיות כאן זה נס ושווה הכל. כל השאר - בונוס. אני ממשיכה לעבוד בעיתון למרות גילי המופלג ואפילו התחדשתי בבלוג חדש - בלוג אופנה ושופינג - כמובן שאתם מוזמנים לבוא לבקר בבלוג שלי.

יום שבת, 19 באפריל 2008

בדיקות תקופתיות - ככה זה התחיל

את הקטעים הבאים כתבתי בבלוג הרגיל שלי אבל החלטתי להעביר אותם לכאן:

(17.1.08) בדיקות תקופתיות
אני וחברה לעבודה החלטנו, קבענו תור וביחד הגענו אתמול לבדיקות תקופתיות במכון לרפואה מונעת בבית החולים רמב"ם. אני לא יכולה להתכחש לעובדה שהזנחתי את עצמי במשך תקופה ארוכה ואני מאוד מרוצה שעשיתי פעולה אחראית והלכתי להיבדק. התוצאות לא היו משמחות אבל גם לא מפתיעות. אני שמנה ויש לזה השלכות. הבשורה הטובה היתה שבשלב זה העניינים עדיין בידיים שלי ואני יכולה לבחור באורח חיים טוב - לאכול בצורה בריאה ולעשות פעילות גופנית. כשהפסקתי לעשן לפני 7 שנים - פשוט הפסקתי לעשן. עם האוכל זה יהיה הרבה יותר מסובך בשבילי.

בדיקות תקופתיות נערכות בבית חולים רמב"ם תמורת תשלום. מגיעים ב-7 בבוקר ליום בדיקות יסודי ומקיף (לאחר בדיקת הדם יוצאים לארוחת בוקר משובחת בקפה ארומה שנמצא בביה"ח) ובסיום הבדיקות (בסביבות הצהרים) נפגשים עם הרופא והדיאטנית לשיחות סיכום מעמיקות. את רוב הבדיקות ניתן לבצע חינם דרך קופ"ח אבל במחשבה על הזמן שנחסך, ההתרוצצויות בין המרפאות השונות וההמתנה בתורים - הבדיקות במכון לבדיקות תקופתיות נערכות במשך מספר שעות באווירה נעימה עם צוות מקצועי וטיפול אישי. שווה, חשוב ומומלץ!

(20.3.08) סרטן השד - וגם אני חשבתי שלי זה לא יקרה
מהממוגרפיה שעשיתי בבדיקות התקופתיות לאולטראסאונד ולביופסיה ואחרי מתח של יותר מחודש ימים, השבוע (ב-16.3) קיבלתי את הבשורה המרה שאני חולה בסרטן השד. הגילוי כפי שנאמר לי הוא גילוי מוקדם ועל זה אני באמת צריכה להיות אסירת תודה. אם כבר סרטן, אז מזל שגילו אותו מוקדם. אני בת 57 ואני מתביישת לומר שזו היתה בדיקת הממוגרפיה הראשונה שלי וכנראה שיש לי מזל גדול, אם אפשר לקרוא לזה מזל, שהגוש קטן מאוד ובבדיקה הידנית הוא לא הורגש בכלל... לא נמוש קוראים לזה.

רק המחשבה על סרטן תמיד הכניסה אותי לפאניקה - לא, לא רוצה לחשוב על זה ולא רוצה לדעת על זה. גם השבוע - העובדת הסוציאלית נתנה לי חומר הסברה והחוברות עדיין בניילון ואני לא רוצה להסתכל עליהן. בשלב הזה אני לוקחת את זה לאט לאט, כל יום ביומו - עושה מה שאומרים לי, הולכת לבדיקות - דם, אולטראסאונד, מיפוי עצם, צילום רנטגן וביום שלישי אני אמורה להיכנס לניתוח להסרת הגידול. במקרה הטוב - זה יהיה רק הגידול ואני מקווה ומתפללת שכך גם יהיה. במקרה הפחות טוב - אצטרך לעבור עוד ניתוח בהמשך אבל נעבור את הגשר כשנגיע אליו.

(28.3.08) הכל בסדר
חזרתי הביתה אתמול אחרי הניתוח מאושרת עד השמיים. הניתוח עבר בהצלחה - הגידול הוסר ובלוטת הזקיף נבדקה והיא נקיה מגרורות (ישנה אפשרות שתוצאת בדיקת הזקיף לא מדוייקת אבל הסבירות לכך היא רק 5 אחוזים. את התשובה הסופית אדע רק בעוד שבועיים) כך שאני מקווה שבזה הסתיים כל הסיפור וכל הכבוד לפלאי המדע הרפואי של היום. יחד עם ההלם שנחת עליי בחודש האחרון עם ההודעה שחליתי בסרטן השד, אני גם המומה מהנס שקרה כאן, שהלכתי סתם כך לבצע בדיקות כלליות שהובילו לגילוי הכה מוקדם של המחלה. יש לי עדיין רגעי נפילה בהרגשה בהן אני מתקשה להאמין שאכן יצאתי מכלל סכנה, אבל אני חוזרת ואומרת לעצמי שהכל בסדר ויהיה בסדר ואפילו עוד יותר בסדר.