יום חמישי, 19 ביוני 2008

נשארו רק עוד 3 טיפולים

עברתי את הטיפול הכימי השלישי אתמול, ספירות הדם היו בסדר גמור ובינתיים אני לא מרגישה שום תופעות לוואי אז אני משתדלת להספיק ולסיים כמה משימות לפני שהחולשה תתקוף אותי - לבשל, לסדר את הבית וכאלה... ובכל מקרה אני מסודרת לימים הקשים - ספר טוב, הרבה תפוזים שעושים לי טוב ומרק עוף משובח ביותר שהכנתי כבר אתמול. בעבודה הכל בסדר. חזרתי למערכת גוועת ברעב אחרי הטיפול הכימי וטרפתי פיתה עם שניצל איך שהגעתי... והנה התוצאות על הדיסק שענת הביאה לי הביתה עם החומר שאני אמורה להעלות לאתר המקומון שלנו באינטרנט.


הבוס שלי גייס את אידה שעבדה אצלנו במערכת לפני מספר שנים לגיבוי בימים שאני לא מגיעה לעבודה ולכל מיני פרוייקטים נוספים כך שאני לא צריכה לדאוג שיהיה עומס גדול על הבנות שעשו את העבודה שלי בימים שלא הגעתי והכל ברוח טוב ובאהבה. אז ד"ש חם לאידה שקוראת את הבלוג שלי :) שיהיה לך בהצלחה בעבודה והרבה אהבה לענת, חיה, עליזה וכולם... שדואגים לי ומפרגנים.

יום שישי, 13 ביוני 2008

עברתי את השבוע הקשה

כבר מספר שעות שאני גולשת לפורומים השונים בנושא סרטן השד ומגלה עוד ועוד מידע חשוב בקשר להתמודדות עם המחלה. יחד עם זאת, אני עדיין מבולבלת ומתקשה למצוא אינפורציה אחידה בקשר לסוגי המזון שמותר לי לאכול ואלה שאני חייבת לוותר עליהם. האם וויתור על מזונות מסויימים (כמו סויה למשל) קשורים לסוג ומרכיבי הסרטן באופן אינדיווידואלי? ולמה לא מקבלים הנחיות מהרופא המטפל? באתר אחת מתשע ניתן להוריד את הקובץ תזונה בין הטיפולים ואחריהם אבל רק נהיה לי רע מרשימת המזונות והמשקאות שמומלץ להימנע מהם :(

את השבוע הקשה עברתי וחזרתי לעצמי ולעבודה. השבוע הקשה עובר כל כך לאט לעומת השבועיים שלאחריו שעוברים כל כך מהר. רק הספקתי להתאושש וכבר ביום רביעי הקרוב אני אמורה לקבל את הטיפול הכימי השלישי. הפעם הכנתי לי לימים במיטה את הספר הנפלא - Eat, Love, Pray שהומלץ עליו בחום רב על-ידי אופרה וונפרי בתוכנית בה היא אירחה את הסופרת אליזבט גילברט המקסימה. אפילו מצאתי באינטרנט בלוג אוהדי הספר!

אפילו שהשקעתי יותר מ-200 ש"ח בכובעים ומטפחות אני לא מצליחה להרגיש טוב איתם והתרגלתי להישאר כל היום עם הקרחת שלי גם בעבודה וגם ברחוב ואני דווקא מאוד מעריכה את האמפטיה ואת היחס החם שאני מקבלת מאנשים בסופרמרקט למשל, או במקומות אחרים. לפעמים אנשים שואלים ומתעניינים וכל הכבוד להם :) אני לא הייתי מסוגלת לפני הסרטן לעשות את זה.

יום חמישי, 5 ביוני 2008

יש לי הרבה זמן להרהר

שבוע אחרי הטיפול הכימי השני, אני לא יכולה לומר שהיה קל. שלושת הימים הראשונים עברו ללא תופעות מיוחדות אבל ביום הרביעי התחלתי להרגיש רע ואת הימים שלאחר מכן העברתי במיטה. חולשה מאוד חזקה, בחילות והרגשה כללית לא טובה. בלילה אני דווקא ישנה מצויין! לא התאים לי לקרוא את הספר של איינלה וסתם שכבתי במיטה כמו סמרטוט. עכשיו אני רואה שהתגובות שלי לכימו חוזרות על עצמן - שבוע קשה ושבועיים טובים שבהם אני יכולה ללכת לעבודה כרגיל. אני מקווה שזה ימשיך כך ואעבור את סדרת ששת הטיפולים בשלום.

הספר הקודם שקראתי, "Why People Don't Heal and How They Can", עוזר לי לנתב את צורת החשיבה שלי לכיוון מה שהסופרת מכנה "משמעות סימבולית". משמעות סימבולית מאפשרת לנו לראות שהמשמעות האמיתית של המשבר היא להראות לנו את מה שאנחנו צריכים ללמוד על עצמנו. אנחנו נכנסים למודעות שהיא יותר מנותקת ומפרשים את האירועים בחיינו כאתגרים רוחניים שנועדו לתרום לגדילתנו. אפילו שלפעמים השיעורים שאנחנו צריכים ללמוד בחיים כואבים מאוד, בבסיס הם חיוביים, והיכולת לראות את המשבר מעבר לפרטים הפיזיים מעמיד אותנו במוכנות להבריא פיזית, נפשית ורוחנית. איך לא היה לי ברור עד עכשיו שאני שורפת זמן?! שאני פאסיבית, משותקת וכלואה בתוך הפחדים שלי. נראה לי שפשוט ישבתי על פצצת זמן מתקתקת ותודה לאל שהיא נעצרה. הגיע הזמן להתעורר.