יום שישי, 26 בדצמבר 2008

בוקר טוב עולם

אתמול נסעתי לרמב"ם בפעם ה-33 כדי לעבור את ההקרנה האחרונה, וחוץ מההצטננות המחורבנת שחטפתי השבוע (כמו כולם), אני מאושרת שהכל נגמר. השיער התחיל לקבל צורה ועם החזרי הכסף שקיבלתי ממס הכנסה ומהעירייה (ארנונה), רכשתי לעצמי מיליון פריטי לבוש, משקפיים, תיקים, ארנקים, נעליים ומגפיים... כי בנוסף לשנה הקשה שעברתי מבחינה פיזית, היו לי 4 שנים מכבידות מבחינה כלכלית כשהבן שלי למד באוניברסיטה כך שבהחלט הגיע הזמן לפנק את עצמי, להרגיש טוב ואפילו להשתולל קצת :)




אומרים שחווים ריקנות מסויימת - דיכאון משהו, עם סיום הטיפולים. אני מקווה לא לתת לחוויה שעברתי להפיל אותי בהרגשה ולעשות את החיים יותר יפים מאשר היו, לצאת מהקליפה שלי, להעיז יותר ולהתנסות בחוויות חדשות ומרגשות.

תגובה 1:

פסיכיאטר אמר/ה...

אהבתי את הכתבה האופטימית שלך ואני חושב שזו הדרך הנכונה להרגיש יותר טוב. אל תתני לקשיים לרפות את ידייך ואני דווקא בעד שתנסי את החוויות החדשות כבר היום...מעכשיו