יום שבת, 31 במאי 2008

כימו 2

ביום שלישי - שלושה שבועות אחרי הטיפול הראשון - השיער שלי ירד במקלחת. אמנם הסתפרתי קצוץ לפני כן אבל בכל זאת הייתה זו קצת טראומה לראות את כל השיער הזה בידיים ועל קירות המקלחת. כשיצאתי מהמקלחת נשארו כתמי שיער פה ושם אז המשכתי לשפשף עם מגבת כדי להוריד אותם אבל בכל זאת לא הכל נושר, וכשהבן שלי הגיע הביתה הוא עבר לי על הראש עם מכונת תספורת וזה כבר היה נראה יותר טוב.

למחרת, ביום רביעי, החלטתי להיות אמיצה ויצאתי לעבודה ב-6:00 בבוקר עם הקרחת שלי וככה גם נשארתי כל היום. לא יכולתי לסבול כובע או מטפחת על הראש, במיוחד שצריכים לכסות גם את האוזניים יותר מ-3 דקות, וחשבתי לעצמי שהנוחיות שלי צריכה להיות במקום הראשון, מה גם שיש לי מבנה ראש די טוב והקרחת לא נראית כל כך גרועה. השלמתי כמה דברים בעבודה ויצאתי לטיפול הכימי השני - הגעתי לטיפול ב-8:00 - ספירת דם - פגישה עם הרופאה האונקולוגית ולחדר הטיפולים. אחרי הטיפול חזרתי לעבודה.

בינתיים, היומיים האחרונים עברו בשלום - ההרגשה הכללית לא משהו ואוכל מגעיל אותי אבל לא היו לי בחילות או הקאות. אני קצת חוששת מהיום הרביעי של אחרי הטיפול, כי בפעם שעברה תקפה אותי תשישות מוחלטת ואני מקווה שזה לא יקרה שוב כי אני מאוד רוצה לללכת לעבודה וגם יש לי קורס בערב שאני לא רוצה להפסיד. בכל מקרה, הכנתי לי כבר את ספר "אתמול בכיתי" של איינלה ונזנט, במקרה שאצטרך בכל זאת לבלות כמה ימים במיטה.

אין תגובות: